#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעשה הסכם-שכירות עם חברו לשכור ממנו חמור, מה הטעם שאין המשכיר יכול להביא לו חמור חולה או שוטה?	"כי בהמה חולה נחשבת ל""מום במקח"" - כי גם שוכר קונה את הבהמה בקנין-פירות אלא  שקונהו לזמן. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר בהמה ואחרי שקיבל מהמשכיר את הבהמה חלתה או נשתטית הבהמה:1] מה הדין  ומה הטעם - כשהבהמה לא ראוייה לעשות שום מלאכה - האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר בהמה אחרת - בבהמה זו ובבהמה סתם? וכמה ישלם השוכר למשכיר?         2] מה הדין כששכר את הבהמה כדי לישא בה משאות והבהמה ראוייה לישא משאות אך בגלל שחלתה או נשתטית, נושאת את המשאות מאוד לאט ולא יגיע לעשירית-מההספק שרצה לישא על ידה?                 3]מה הדין כששכרה כדי לישא בה כלי-זכוכית או לירכב בה? ומה הטעם?	"1.3.כשהשכיר בהמה זו, אף כשאיננה ראויה לשום מלאכה, פטור המשכיר להחליף לו לבהמה אחרת  שהרי לא שיעבד לו בהמה אחרת.                 כשהשכיר בהמה סתם, כיון שאיננה ראוייה למלאכה אחרת - אם ברשות המשכיר בהמות אחרות, חייב המשכיר להעמיד לשוכר בהמה אחרת,[נתיה""מ]                                וכן כששכרה לרכב בה או לישא עליה כלי-זכוכית אף כששכר בהמה זו, כי ע""י שיניח עליה כלי-זכוכית, הם עלולים לישבר וכששכרה לירכב בה, הבהמה עלולה להניח את הרוכב עליה באחד הפחתים.<br>כשהמשכיר לא העמיד לשוכר בהמה חילופית, השוכר ישלם רק על התקופה שהבהמה היתה בריאה ואפילו אם  השוכר שילם מראש את כל השכירות, חייב המשכיר להחזיר לשוכר את הכסף ששילם לו על הימים שחלתה הבהמה.        2.יכול המשכיר לומר לשוכר ""הרי שלך לפניך""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר בהמה לרכיבה או לישא עליה כלי-זכוכית והמשכיר לא הביא לשוכר בהמה חילופית:1] האם יכול למכור את הבהמה שחלתה כדי לקנות בה בהמה בריאה - כדי שיוכל לרכוב עליה או לישא בה כלי-זכוכית? 2] באופן שהבהמה החולה לא שווה  כדי שיוכל לקנות בה בהמה, האם יכול למוכרה כדי לשכור  בשווייה בהמה אחרת בריאה?	"לדעת הטור,[ב""חמור זה""]יכול למוכרה כדי לקנות בכספה בהמה אחרת ואם איננה שווה כדי לקנות בה, אף יכול לשכור בכספה בהמה אחרת, כי שיטת הטור שכששכרה לרכב בה או לישא בה כלי-זכוכית ואיננה ראוייה למטרת-שכירותו, דינה כמו שמתה הבהמה שיכול למוכרה,                          בדעת הרמב""ם והשו""ע, נחלקו הפוסקים: דעת הסמ""ע שאף הרמב""ם והשו""ע סוברים כן, דעת המג""מ והגר""א, שהרמב""ם והשו""ע מחלקים בין מתה לחלתה, ורק במתה, יש אפשרות למכור  את הנבילה, משא""כ בחלתה - אע""פ שאיננה ראוייה לשכירותו, א""י למוכרה - כי בהמה חולה לא עומדת למכירה, כיון  שהיא ראוייה לישא בה משאות.     באופן שמותר למוכרה, אם לא יכול לקנות בכסף בהמה, מותר לשכור בכסף בהמה אחרת."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר בהמה ולקחוה חיילי-המלך:1] באיזה אופן לכו""ע פטור להעמיד לו בהמה אחרת? 2]באיזה אופן לכו""ע מחוייב המשכיר להעמיד לו בהמה אחרת? 3] באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם מחוייב המשכיר להעמיד לו בהמה אחרת?"	"1.כשחייל-המלך מחרימים רק ממי שהם רואים ברחוב ואינם מחרימים ממי שנמצא בבית, פטור המשכיר להעמיד  בהמה חילופית - כיון שמזלו של השוכר גרם להחרמת-הבהמה שהרי רק בגלל שהוא הלך באזור שהסתובבו בו חיילי-המלך, החרימו לו את הבהמה. [ולשיטת רש""י והביאו הסמ""ע אף כשהם מחרימים רק ממי שנמצא ברחוב אם החיילים הולכים לדרך אחרת ממה שתיכנן ללכת, המשכיר חייב להעמיד לו בהמה אחרת]           2.כשהחיילים מחרימים אף מהבתים, מחוייב להעמיד לו בהמה חילופית.              3.כשמחרימים רק ממי שנמצא ברחוב אבל הם מחרימים לעולם בלי להחזיר, נחלקו הפוסקים: דעת הסמ""ע, שפטור להעמיד לו בהמה חילופית - כיוון שמזל השוכר גרם להחרמת-הבהמה, דעת הנתיה""מ, שמחוייב להעמיד לו בהמה חילופית - כי מזלו של המשכיר גרם להחרמתה - שהרי בכל מקום שנוצר לשתים הפסד ואנו רוצים לדעת מזל של מי גרם להפסד, הכלל הוא, שמי שקיבל את הנזק הגדול, מזלו גרם, ומכיוון שהמשכיר הפסיד לעולם את הבהמה, ע""כ שמחמת מזל המשכיר הוא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר חמור ותקפוהו אינשי דלא מעלי ומנעו ממנו להשתמש בחמור אך לא גזלו את החמור, האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אחר? ומה הדין כשגזלו ממנו את החמור?	"כשמנעו ממנו רק את ההשתמשות, פטור - כי מזלו של השוכר גרם לכך, שהרי לא לקחו את גוף-החמור אלא את הפירות - השימושים שיש בחמור.               כשגזלו את החמור, נחלקו הפוסקים, לדעת הנתיה""מ, חייב - שהרי כשגזלוהו לעולם, אנו אומרים שזה מכח מזל-המשכיר, לדעת הסמ""ע, כשגזלוהו מהרחוב, פטור כי זה מזל-השוכר, וכשגזלוהו מביתו, מחויב להעמיד כי זה לא מזל-השוכר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א	"בשאלה ה2 נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ, פרט במה נחלקו ומהי סברתם?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] שכר בהמה והשתמש בה חצי מהזמן ששכרה ואח""כ מתה, האם  יכול לקנות בנבילה בהמה אחרת? ומה הטעם?                    2]כשקנה בהמה אחרת, האם מחוייב לשלם למשכיר על כל ימי-השכירות או רק על הימים עד שמתה?      3] כשאין הנבילה שווה כדי לקנות בה בהמה אחרת, האם יכול להשתמש בכסף שהוא מחוייב לשלם למשכיר על החצי הזמן שהשתמש בבהמה כדי לקנות בה בהמה אחרת? ומה הטעם?"	"1.יכול לקנות בדמי הנבילה - כי המשכיר שיעבד לשוכר את הבהמה לשכירות-השוכר, [ושיטת הרמב""ם והשו""ע שרק כשהשכיר ""חמור סתם"" שיעבד לו את הנבילה, אבל כשהשכיר ""חמור זה"" לא שיעבד לו את הנבילה, ודעת הרמ""א שאין חילוק - ואף בחמור זה, משועבדת לו הנבילה -ויבואר בסעיף ב']              2. חייב, שהרי קיבל את שכירותו בשלמות.      3.לא יכול - כי הכסף שהוא מחוייב לשלם למשכיר עד שמתה, נחשב כמו שאר הנכסים של המשכיר שהם לא משועבדים לשכירות של השוכר חוץ מהנבילה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר ""חמור זה"" לשבוע ומת החמור באמצע השבוע ורוצה השוכר לקחת את הנבילה כדי למוכרה ולקנות או לשכור בה חמור אחר, האם יש חילוק בין אם בזמן ששכרו אמר לו שמטרת השכירות היא ל""משא"" או ל""משא של כלי זכוכית"" או ל""רכיבה""? ואם יש חילוק, מה הסברא בזה [2 מתוך3]? ומהו ההלכה למעשה?"	"נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הראב""ד והטור - וכך פוסק הרמ""א, שאין חילוק ולעולם משועבדת הנבילה לשוכר כיון שהשכיר לו את חמור ""זה"". <br>שיטת הרמב""ם והשו""ע לחלק בזה, שכששכר למשא, הנבילה לא משועבדת לשוכר ולכן ישלם השוכר רק על חצי-הדרך שהלך בה, וכששכרו לרכיבה או לכלי-זכוכית, משועבדת הנבילה לשוכר.                      בסברת החילוק:1.כתב הסמ""ע, כשהמשכיר אמר ""חמור זה"", מתכוון המשכיר לייפות רק את כח-עצמו - שאם ימות, לא יצטרך לתת לשוכר חמור אחר, אבל לא התכוון בזה לשעבד את הנבילה לשוכר - כי מסתמא שכר בהמה-בריאה ולא חשש עליה שפתאום תמות, וכיון שקיי""ל שרק מיתה מבטלת את השכירות ולא חולי, לא חשש השוכר מכלום, משא""כ כששוכר לרכיבה או לכלי-זכוכית - שאף חולי שהוא דבר מצוי מבטל את השכירות, בודאי חשב השוכר על שמא תחלה, ולכן כשסיכם על ""חמור זה"", בוודאי התכוון לעגן את עצמו מפני חשש זה ולשעבד לו את גוף  הבהמה/הנבילה.            2. הט""ז מבאר,שהחילוק נובע מהדיבור המיותר שדיברו - שהרי כששכר בהמה ולא מפרט  מה מתכנן להשתמש בה, יכול להשתמש לכל מה שירצה, ולכן כשאמר ""לרכיבה או לכלי-זכוכית"" ע""כ שהתכוון בתוספת-דיבורו לשעבד לו את הבהמה.       3.הנתיה""מ מבאר"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר חמור זה לצורך משא כלי זכוכית או לרכיבה ומת החמור ואין הנבילה שווה אף לשכור בה בהמה אחרת:     1]האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר בהמה אחרת? ומה הטעם?         2]האם מחוייב השוכר לשלם למשכיר על חצי הדרך שהלך עם החמור עד שמת? ובאיזה אופן פטור?               3] האם יש לשוכר תרעומת על המשכיר? ומה הטעם?	"1.לא, כיון ששיעבד לו רק את ""זה"".[נתיה""מ סוסק""ד]           2.כשנהנה מהחצי-דרך שהלך - לדוגמא, כשגם במקום שהפסיק החמור ללכת יכול למכור את הכלי-זכוכית או להשיג חמור אחר שמשם יקחנו במחיר של חצי-דרך,לכו""ע משלם, כשלא נהנה, התוס' והרא""ש כתבו וכך פוסק הרמ""א, שפטור - כיון שלא נהנה כלום מהחמור, ובדעת הרמב""ם והשו""ע, לומד הגר""א שהשמיטו את פרט זה, כי ס""ל שבכל מקרה חייב השוכר לשלם - כיון שקנה את החמור לשכירותו.             3. כן, כיון שהשכיר לו חמור גרוע שמת באמצע.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר חמור ואירע אונס שגרם לעיכוב החזרת החמור למשכיר, האם צריך השוכר לשלם על העיכוב? וכשחייב לשלם, האם משלם מחיר מלא או מקזזים לו כפועל בטל? ומה הטעם:    1] כשהסכם-השכירות היה לפי שכר יומי ואירע אונס שהשוכר לא היה אמור להעלות על דעתו על כזה אונס?                   2]כששכרו ע""מ לנסוע למקום-מסויים או לנסוע ל2 ימים בסך 1000 ש""ח ולא הזכירו שהתשלום הוא לפי כל יום ואירע אונס שלא היו המשכיר והשוכר יכולים להעלות על דעתם?              3] כשהמשכיר  והשוכר - שתיהם היו יכולים להעלות על דעתם על האונס או רק אחד מהם?"	"הכל תלוי בנוסח-ההסכם שביניהם:1. כשקצצו את תשלום-השכירות לפי שכר יומי -אפילו כשהזכירו לאיזה מקום הוא נוסע [נתיה""מ], מחוייב השוכר לשלם  גם עבור התעכבות באונס שלא הו""ל לאסוקי אדעתא.[אך בתנאי שבזמן האונס, היה יכול להשתמש בחמור לעשות בו איזה מלאכה{נתיה""מ}]  ונחלקו הפוסקים האם משלם מחיר מלא או רק כפועל-בטל, הנתיה""מ והחות-יאיר סוברים שלא מנכה לו - כיון שלכן עושים הסכם שכירות-יומית כדי שלא יהיו קיזוזים או שהבעה""ב תמיד מעדיף שישכור ולא לקזז לו, והקצוה""ח והשבו""י סוברים שמקזז לו כפועל-בטל.<br>2.כששכרו לשימוש מסויים לתקופה  או כששכרו לימים בתשלום כולל, הדבר תלוי איזה אונס אירע - שאם אירע אונס שאיננו פרטי כמו אונס חולי אלא אונס שמונע להתקדם בדרכים כגון שסגרו את הדרך וכיוצ""ב ולא היה השוכר יכול להעלות על דעתו אע""פ שגם המשכיר לא היה יכול להעלות על דעתו, פטור השוכר - שהרי א""א לחייבו  מצד הסכם-השכירות, כיון שהעמידו את השכירות לפי מקום ולא לפי יומי, ומצד מה שהשוכר לא התנה ליפטר באופן כזה, א""א לחייבו שהרי לא היה יכול להעלות על דעתו כזה אונס, ולכן אפילו שגם המשכיר לא היה יכול להעלות על דעתו, פטור, כי השוכר הוא מוחזק, ואה""נ אם המשכיר מוחזק בממון משל המשכיר כגון שלקח מראש פקדון, יכול המשכיר לגבות מזה [שבו""י בפ""ת].<br>אם אירע אונס פרטי לשוכר של חולי וכוצ""ב, נחלקו הפוסקים, לקצוה""ח ולחות-יאיר אין חילוק בזה, לנתיה""מ ולשבו""י, חייב השוכר כיון שהיה יכול לשולחו למשכיר ע""י שליח.<br>3.כשהשוכר היה יכול להעלות על דעתו והמשכיר לא יכול להעלות על דעתו, חייב השוכר שהרי היה מוטל על השוכר להתנות ליפטר באונס כזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן שכר מכונית משמעון ל-5 ימים - כל יום בסך 100 ש""ח וסיכם ראובן עם שמעון שביום ההחזרה [-יום ה-5] יחזירנו עד השעה 12 בצהרים, ואם יחזירו אחרי השעה 12, יצטרך לשלם 100 ש""ח נוספים כי מהשעה 12 נחשב ליום-נוסף של שכירות. ביום ה-5 ראובן יצא מוקדם מביתו כדי שיספיק להחזירו לפני השעה 12, אך לפתע אירעה תאונה שפקקה את הכביש כמה שעות ולא הספיק להשיב את המכונית לפני השעה 12:        1] האם מוטל על ראובן לשלם שכירות של יום נוסף, שהרי השוכר לא נהנה מהמכונית במה שהיא התעכבה, וגם שמעון לא הפסיד כלום - שהרי היו לו במלאי עוד הרבה מכוניות להשכרה?  ומה הטעם?          2] אם נחליט שראובן משלם, האם יכול לקזז משכרו ""כפועל בטל"" - את הרווח שיש למשכיר במה שהשוכר לא השתמש במכונית?"	"1.כיון שהסכם-השכירות שביניהם הוא לפי יומית, חייב ראובן לשלם על יום הנוסף שהרי החזירו אחרי השעה 12, ומה שנשאר  למשכיר עוד מכוניות להשכרה, אין זה שום סיבה לפטור את השוכר,שהרי אנו לא מחייבים אותו מדין מזיק שנוכל לדון שלא הזיקו כיון שנשארו לו עוד מכוניות אלא משום שאנו מחשיבים שהשכירות מתמשכת ליום-נוסף,                           ואמנם הנתיה""מ מייסד שלא יכול לחייב ממון מכח-תנאי שהתקיים באונס, ורק  במקרה שמדבר השו""ע שמדבר באופן שבזמן שבא להחזיר את החמור גדל הנהר, שאע""פ שא""י להמשיך לכיוון המשכיר, מ""מ יכול השוכר להשתמש בחמור  לעשות בו מלאכה, ואם א""י השוכר להשתמש בחמור, פטור השוכר כי מהקיום של תנאי-השכירות לשוכרו ביום נוסף, נעשה באונס, וא""כ אף כאן הרי כשהשוכר תקוע בפקק, לא נהנה השוכר מהמכונית, י""ל ב2 אופנים: 1] זה נחשב שהשוכר נהנה מהמכונית, כי במקום להישאר מחוץ למכונית, היה בתוך המכונית - במקום מוצל. 2. אפילו במקרה שבאמת לא נהנה מהמכונית, חייב לשלם כי המשכיר העמיד לשוכר את האפשרות להשתמש במכונית, ומה שהשוכר נאנס ולא היה יכול להשתמש במכונית, זה לא מעניינו של המשכיר.                   2. בגוף הדין נחלקו הפוסקים: הנתיה""מ סובר שלעולם לא מנכה לו כפועל בטל אלא רק במקרה שבזמן הסכם-השכירות הזכירו ש:""שוכרו לסכום ימים למשא"" - שעי""ז אנו מחשיבים את התשלום של השכירות  מחמת כובד-המשא, ולכן כשלא נשא משא, מנכה לו, אבל בשאר המקומות, לא מנכה לו.       וכמו""כ  החות-יאיר [המובא בקצוה""ח] סובר שלא מנכה לו משום 2 טעמים: 1.כי המשכיר מעדיף  שהחמור יעבוד ולא יצטרך לקזז כלום מהשכר. 2.שהמשכיר רוצה שהחמור לא יתרגל לנוח. וטעם זה לא שייך במכונית  אבל הטעם הא' שייך ושייך.           אבל דעת הב""ח הקצוה""ח והשבות-יעקב סוברים שמנכה לו,                      אך י""ל שבמקרה הזה לכו""ע ישלם מחיר מלא - כי גם להיות במכונית ולא מחוצה לה, זה נחשב להשתמשות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"משפחה שכרה ג'יפ ע""מ לנסוע בהרים הסמוכים לביתם ונתנו בטחון סך 1000 ש""ח במזומן והמשכיר סיכם עמהם שלא יצאו להרים שאינם במרחק של 70 ק""מ מביתם ובדרך-כלל טיול כזה לוקח למשפחות בין 3-6 שעות ולא החזירו את הג'יפ רק אחרי יומיים! כשהחזירו את הג'יפ, נשאלו מה פשר העיכוב? השיבו: אירע לנו אונס!                1]האם צריכים לשלם על העיכוב? וא""כ, כיצד?       2]אם נאמר שהם פטורים, האם יכול המשכיר לגבות מהבטחון שלקח - מה1000 ש""ח שברשותו?"	"הדבר תלוי ב3 דברים: 1. בהסכם-השכירות, שאם היו קוצצים את התשלום לפי שעות או יומית, בכל מקרה היו צריכים לשלם על העיכוב, ורק בגלל שהקציצה היתה לא היתה לפי יום/שעה, יש לדון האם נוכל לחייבם, וזה תלוי בעוד 2 דברים:<br> 2.בסוג-האונס - שאם  נעשה אונס אישי שהוא נוגע רק להם אבל מצד הג'יפ היו יכולים לנסוע בו, ולדוגמא, אם אחד מהנוסעים חש ברע והתפנה לבית-חולים ולכן נוצר להם עיכוב משמעותי להמשך הטיול, נחלקו הפוסקים האם חייבים לשלם, שדעת הנתיה""מ והשבות-יעקב [הובא בפ""ת] שחייבים - כי אין זה נחשב לאונס באופן שהם היו יכולים לשלוח שליח ולהחזירו לבעליו, ודעת החות-יאיר והקצוה""ח שפטורים - כיון שלא קצצו את התשלום לפי יום/שעה.<br>ואם אירע אונס כללי כגון שהיה פקק בדרך ולכן לא היה ניתן להחזירו וכיוצ""ב, לכו""ע פטורים לשלם על העיכוב - שהרי זה אונס שהשוכר לא היה צריך להעלות על דעתו, [ואה""נ אם השוכר מכיר את האזור ויודע שמצוי בשעות האלו פקקים והמשכיר לא מכיר, צריך השוכר לשלם - כי היה אמור להתנות ליפטר במצב כזה].<br>3.מי המוחזק בכסף? - שהרי כתב הרא""ש והובא בסמ""ע שהטעם שהשוכר פטור הוא משום שא""א לחייבו באונס והממע""ה, וכתב השבו""י [הובא בפ""ת] לפי""ז  שאם המשכיר מוחזק, יכול המשכיר לגבות מהכסף של השוכר שברשותו את ההפסד על העיכוב - אע""פ שהוא נוצר מחמת אונס שלא היה יכול להעלות על דעתו - כיון שעכשיו השוכר בא להוציא מהמשכיר, וא""כ במקרה הנ""ל שקיבל לבטחון 1000 ש""ח, יוכל לקחת מזה את ההפסד שנוצר לו מהעיכוב.                     וצ""ע למעשה, האם קי""ל כהשבות יעקב שמועיל תפיסה.<br>יוצא שכדי שהמשכיר יפסיד צריך שיתמלאו 2 תנאים:1] שלא ישלמו מראש. 2]שלא יסכמו לפי יומית/שעה.         וכדי שהשוכר יפסיד מספיק 1 מ2 האפשרויות הבאות: 1] שיסכמו לפי יומית / שעה.  2] כששילם מראש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר חמור לחודש ימים ומת החמור, האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אחר - כשיש לו ברשותו חמורים אחרים וכשאין לו:          1] בחמור ""זה""?    2] מנה את 3 שיטות-הראשונים ואת סברתם בחמור סתם! - כשלא עשה קנין סודר מיוחד עבור כך, וכיצד נפסק למעשה?"	"1. בחמור ""זה"" ,לא - שהרי לא שיעבד לו חמור אלא זה.            2. בחמור ""סתם"", נחלקו הראשונים: 1.שיטת הרמב""ם שחייב לתת רק מהחמורים שברשותו ופטור לקנות חמורים אחרים  [נתיה""מ].          2.שיטת הראב""ד שהקנין שעשה השוכר אין בו כח אלא לקנות את החמור שכבר קיבל אבל לא להחיל שיעבוד -הגוף על המשכיר עד שיעשה קנין-סודר לשם כך - ואז יהיה חייב לדאוג  לו אף מחמורים אחרים .        3.שיטת הרא""ש שאפילו אם לא עשה לזה קנין מיוחד, מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר ואפילו מחמורים אחרים - כי במשיכת-השוכר זכה השוכר בכל השיעבודים שמשתעבד המשכיר בחמור סתם.שהרי עשה קנין בחמור שקיבל.<br>נחלקו הפוסקים כיצד נפסק למעשה: דעת הב""י כשיטת הרמב""ם שלא מחוייב המשכיר לתת לשוכר אלא מחמורים שברשותו, ומשום שא""י השוכר  להוציא ממון בפלוגתא-דרבוותא, וכתב הסמ""ע [סק""ו] שכן היא דעת השו""ע,     דעת הרמ""א בדרכ""מ  והנתיה""מ להלן [סימן שי""ב סק""ב, וכן נראה בנתיה""מ לעיל סימן קע""ו סוס""ק א'] כשיטת הרא""ש שאף בלי שיעשה קנין מיוחד לשם כך, מחוייב להעמיד לו חמור אחר - כיון שזו היא שיטת רוב הראשונים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א	"בתשובה 2 נחלקו השו""ע והרמ""א מה נפסק למעשה, וכמו""כ נחלקו הפוסקים מהי דעת השו""ע."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר חמור ""סתם"" ולא דיבר עם המשכיר אודות הצורך שלו בהשתמשות החמור ואח""כ חלה החמור וטוען השוכר ששכרו גם עבור רכיבה ונשיאת כלי-זכוכית ולכן דורש מהמשכיר שיתן לו חמור אחר, האם מחוייב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אחר או שמא יכול המשכיר לטעון לשוכר שישתמש בחמור למשא של דברים רגילים?"	"חייב המשכיר להעמיד לשוכר חמור אחר - כי שוכר ששכר בסתם היינו לכל שימושיו. [ט""ז בסעיף ב']"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר חמור ""זה"" ולא אמר לצורך מה שוכרו ומת החמור, האם השוכר יכול  למכור את נבלת-החמור כדי לקנות בה חמור אחר לצורך שכירותו?"	"לדעת הרמ""א שאין חילוק בשוכר חמור זה בין אמר ששוכר לצורך רכיבה לבין אמר ששוכר לצורך משא - שתמיד נבלתו משועבדת לשוכר, ודאי שיכול,<br>לדעת השו""ע שמחלק בין אמר לרכיבה לבין אמר למשא, הדבר תלוי בהבנת דין השו""ע, שלהבנת הט""ז, אינו יכול, כיון שרק ע""י שאמר דיבור מיותר והוא - ששוכרו לרכיבה, אנו אומרים שנתכוון לשעבד את הנבלה, ולכן בעובדא דידן שלא אמר למשכיר כלום - אע""פ ששכרו גם לרכיבה, כיון שלא דיבר על זה, המשכיר לא שיעבד לו את נבילת-החמור,           אבל להבנת הסמ""ע שהשוכר לרכיבה חושב על חולי של החמור ולכן אנו מפרשים שכשאמר ""חמור זה"" התכוון לשעבד לו את גוף-החמור, יכול למכור את החמור,         וכן להבנת הנתיה""מ שרק כששכר למשא ואמר ""חמור זה"", אמירתו ממעטת את שיעבוד גוף-החמור, לכן כששכר גם לרכיבה אע""פ שאמר ""חמור זה"", יכול למכור את הנבלה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ב	"התשובה לשאלה זו היא הנפק""מ  ב3 ההבנות הנ""ל בטעם השו""ע שהשוכר חמור זה למשא א""י למכור את הנבלה. ולדעת הרמ""א ודאי ש..."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר מונית מב""ב לירושלים ב250 ש""ח ובאמצע הדרך קרה למונית פנצ'ר שמעכב הרבה זמן את המונית ולכן הזמין הנוסע מונית להמשך-הדרך ועלתה לו המונית 200 ש""ח, כמה הנוסע ישלם לנהג - 50 ש""ח כדי שיוכל הנוסע להישאר באותה הוצאה-כספית שהוא תיכנן סך 250 ש""ח או שישלם כמה שמקובל לשלם על נסיעה מב""ב עד היכן שנתקעה המונית? הוכח! ומה הטעם?                  וכמה ישלם כשעלתה המונית מהמקום שנתקעה המונית 250 ש""ח? ומה הטעם?"	"במקרה הראשון ישלם כמה שמקובל לשלם על נסיעה מב""ב עד איפה שנעצרה המונית - כיון שהנוסע נהנה מהנסיעה שהרי לא הוצרך לשלם 250 ש""ח על המשך-הנסיעה, וכיון שנהנה משלם מחיר מלא,            והראיה  ממש""כ התוס' והרמ""א שאם יכול למכור במקום שמת החמור אפילו שמכר בפחות, משלם,  ולכן כתב הטור ומביאו הגרעק""א שאינו יכול השוכר לקחת את הכסף שהוא חייב לשלם למשכיר על חצי-הדרך ולקנות בזה חמור  אחר ביחד עם שווי הנבלה, כי אע""פ שיעלה לשוכר ביוקר המשך-הדרך, הכסף שהשוכר חייב לשלם למשכיר על חצי הדרך הרי הוא כסתם ממון של המשכיר.                ובמקרה השני - כיון ששילם להמשך-הדרך מחיר מלא כמו שעולה נסיעה מב""ב לירושלים, לא נהנה מהנסיעה ופטור לשלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר משאית-הובלות ענקית [- סתם ולא ""משאית זו""] לצורך מעבר-דירה לפי יומית ב-700 ש""ח ליום ובאמצע-הדרך נתקעה משאית אחרת במשאית המושכרת שלא באשמת השוכר ואירע נזק בלתי-הפיך למשאית שמאיט את הדרך לכפל מהזמן ויש למשכיר משאיות נוספות: 1] האם מחוייב המשכיר להחליף לשוכר משאית אחרת? ומה הטעם?   2] ואם לא, האם מחוייב השוכר לשלם על הימים הנוספים שנגרמו לו בגלל המשאית המוזקת? מה סברת מחלוקת-הפוסקים בזה?"	"1. לא - כיון שהמשאית ראוייה להמשיך להוביל, זה כמו שכרה למשא וחלתה.                    2. הנתיה""מ מחדש שחייב לשלם לפי כל יום ויום - כיון שהגדרנו שהמשאית ראוייה למלאכה שלצורכה שכרה והם סיכמו שהתשלום יהיה לפי יומית,   אבל הערוה""ש חולק וטוען - ומביאים שכך מפורש בריטב""א בשם הרמב""ן, שכל מה שמצינו שמחוייב לשלם על כל יום הוא רק כשהכלי השכור עומד לרשות השוכר ואין העיכוב קשור לכלי-השכור והאונס היה ברשות-השוכר, אבל כשהמשאית ששכר גרמה לעיכוב של השוכר ולא מצד השוכר, א""צ לשלם אלא כפי אומד שהיה לוקח לו אם לא היה קורה תאונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החילוק שישנו לגבי החיובי-תשלומים כשהמשכיר והשוכר - שתיהם היו יכולים להעלות על דעתם על האונס או רק אחד מהם, האם הוא נאמר כששכרו לימים או כששכרו לנסיעה למקום מסויים? ומה הטעם?	כששכרו לפי ימים, תמיד מחוייב השוכר לשלם לפי כל יום, ורק כששכרו להליכה למקום מסויים שבזה פטור לשלם כשהתעכב עד שהגיע למקום ההוא, בזה יש חילוק שאם השוכר ידע שמצוי שיארע האונס שגרם את העיכוב, חייב לשלם כי אם היה רוצה ליפטר היה לו להתנות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שי/סעיף ג		
